#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים על כוס ראשון 1) ברוב שנים 2) בשבת 3) במוצאי שבת?	"1) קידוש, שהחיינו [וכתב אבודרהם דשהחיינו קאי נמי על מצה ומרור] 2) ויכולו, קידוש, שהחיינו 3) יקנה""ז"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם שאין מברכין על הנסים בפסח?	"1) יוצא בברכת אשר גאלנו (טור, רוקח סי' רפ""ג, פמ""ג א""א סי' תפ""ו ס""ק א') [והקשה הערוה""ש (סע' ב') למה אין מברכין בתחילה וסוף דומיא דפורים]<br>2) מפני שהוא מצוה הכתובה בתורה (מהרי""ל, פרישה ס""ק ב'), וביאר הערוה""ש (סע' ג') דאין שייך לברך על הנסים על המצוה לספר הנסים של מצרים דזהו כהגדה אחר הגדה<br>3) מפני שהוא יום ישועה ועדיף מנס (רב עמרם גאון, פרישה שם) {ויש לפרש דפסח הוא זמן שאנו יצאו ממצרים ונעשו עם של הקב""ה ומה שעשה לנו נסים פרטיים מגרע מעיצומו של יום (עם ר""י באק)}"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הטעם שאין מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו על ד' כוסות?	"1) כתב הח""י (ס""ק ב') מפני שכל אחד הוי מצוה בפני עצמו ויש לה הפסק<br>2) ר""י באק תי' דכל אחד יש לה ברכה שמברכין אצלה [קידוש, הגדה, בהמ""ז, הלל]"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר קודם 1) קידוש 2) ההגדה?	"1) יאמר או יכוין שהוא רוצה לקיים מצות קידוש וגם מצות ד' כוסות (מ""ב ס""ק א' ראשון) 2) שהוא מקיים מצות סיפור יציאת מצרים (מ""ב שם) [והרבה הגדות כתבו שיאמר קודם שתיית כוס שני הנני מוכן וכו', וכתב הקובץ הלכות (פכ""ו סע' מ""ט) דאינו ראוי להפסיק לאומרה אחר ברכה אשר גאלנו קודם בורא פרי הגפן {ויש לעיין אם זה מקרי הפסק בין ברכות אלו}]"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח מלברך שהחיינו 1) ביום א' 2) ביום ב' 3) בשאר ימים טובים?	"1) יברך אימתי שיזכור כל שבעת ימים ואפי' באמצע השוק (עירובין מ' ע""ב, מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק א' שני), ופשוט דאם לא נזכר עד יום שני הברכה ביום שני פוטרו גם היום ראשון (ערוה""ש סע' א') 2) כתב המג""א (ס""ק א') דה""נ יברך אימתי שיזכור אפי' שאר ימי פסח (מ""ב ס""ק א' שני) [והמור וקציעה ונהר שלם מפקפקין עליו דהא דמברכין שהחיינו ביום שני היינו משום שלא לזלזולי ביה אבל אם שכח לברך אפשר דאין לה תשלומין, והשעה""צ (ס""ק ג') מסיים וצ""ע למעשה] 3) יכול לברך כל הרגל (מ""ב שם) [והח""י (ס""ק א') מחדש דשבועות נמי יש לה תשלומין כל שבעה, והשיג עליו הא""ר דמבואר בגמ' עירובין (מ' ע""ב) דאין לה תשלומין כל שבעה (שעה""צ ס""ק ה')]"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר ההגדה בשבת לאור הנר?	"כן, ולא חיישינן שמא יטה (מ""ב ס""ק ב') [ועי' מש""כ לעיל (סי' ער""ה סע' ט') דהטור מחמיר אבל המחבר פסק כהשבלי הלקט דמקיל מפני שהוא מצוה דאורייתא ועוד הוא שגור בפי כל, ואפי' עם הארץ דאינו שגור בפיו מותר משום טעם הראשון]"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במוצאי שבת, האם מברכין על בשמים?	"אין מברכין על בשמים (מ""ב ס""ק ג') [ועי' מש""כ לעיל (סי' רצ""ו סע' א') דלפי הרשב""ם יש נשמה יתירה אפי' ביו""ט, ולפי תוס' מפני שיש לנו מאכלים טובים שמיישב דעתינו]"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עומדים או יושבים להבדלה?	"אע""פ שיש סוברים דעדיף לעמוד להבדלה גרידא הכא שגם אומרים קידוש לכו""ע ישב אפי' להבדלה (מ""ב ס""ק ג') [ועי' מש""כ לעיל סי' רצ""ו סע' ו']"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שופכים מהכוס כשהוא מבדיל עליו?	"כתב השש""כ (פס""ב הע' כ""ו) דאין שופכין ביו""ט שחל במוצאי שבת דאסור להרויח ביו""ט"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שכח הבדלה, מה הדין אם נזכר 1) מיד אחר ששתה כוס ראשון 2) אחר כרפס קודם ההגדה 3) באמצע ההגדה 4) אחר ששתה כוס שני 5) אחר שאכל האפיקומן 6) אחר ששתה כוס שלישי 7) אחר ששתה כוס רביעי?	"1) הגר""ז מחמיר מאד שלא יראה כמוסיף על הכוסות וס""ל דאם לא כוון לשתות עוד אחר כוס ראשון אין להבדיל השתא אלא ימשיך הסדר ויאכל כרפס וכו' ויאמר הבדלה בכוס שני, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה עד) הרי בודאי יש איסור לאכול קודם הבדלה ואין האיסור להוסיף על הכוסות ברור כ""כ דהרא""ש חולק על הראבי""ה, ואפשר דאפי' הראבי""ה מודה כאן דאינו נראה כמוסיף על הכוסות מפני שהוא אומר נוסח של הבדלה, והביה""ל מסיים וצ""ע לדינא {אבל משמע דס""ל דעדיף להבדיל מיד} 2) מבואר מהמחבר (ומקורו מארחות חיים) דיבדיל מיד, אכן כתב המ""ב (ס""ק ד') דזהו המחבר לשיטתו דס""ל דאינו מברך על כוס שני וא""כ כוונתו היתה לשתות עוד ואינו צריך לברך על כוס זה של הבדלה אבל לדידן דקיי""ל דמברכין על כוס שני א""כ אין כוונתו לפטרו בברכתו על כוס ראשון וממילא אם כוון בדעתו לשתות עוד בין הכוסות א""צ לברך עוד בפה""ג ויכול להבדיל מיד אבל אם לא כוון לשתות עוד לא יבדיל מיד דאז יהא צריך לברך בפה""ג ואפשר דנראה כמוסיף על הכוסות [אבל אינו ברור דשמא הבדלה מוכיח עליו דאינו מוסיף על הכוסות, אבל הח""י משמע דאפי' בכה""ג נראה כמוסיף על הכוסות (שעה""צ ס""ק י')] אלא ימתין עד כוס שני 3) ימתין עד אחר ההגדה [דלא כדרכ""מ (ס""ק ב') בשם יש חולקים] ויאמר הברכה אשר גאלנו ובורא פרי הגפן ואז יאמר נר והבדלה ושותהו (מ""ב ס""ק ה') [ואע""פ שאין עושין מצות חבילות חבילות הכא א""א בענין אחר דאסור לשתות קודם הבדלה (שעה""צ ס""ק י""ב)] 4) צריך להבדיל מיד דאסור לאכול קודם הבדלה (רע""א), ואם היה בדעתו לשתות עוד יין א""צ לברך בפה""ג, ואם לא היה בדעתו לשתות עוד צריך לברך בפה""ג (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה', שעה""צ ס""ק ט""ו) {ונראה דאפי' אם נזכר אחר שבירך על אכילת מצה צריך להפסיק ולהבדיל מיד ואין זה הפסק כיון שהוא צורך לאכילת מצה} 5) כיון שא""צ לאכול עוד ימתין עד ששותה כוס שלישי ויבדיל אחר שמברך בפה""ג (מ""ב ס""ק ה') {וה""נ הוי מצות חבילות חבילות אבל א""א בענין אחר} 6) ימתין עד ששותה כוס רביעי ויבדיל (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ה') {וה""נ הוי מצות חבילות חבילות אבל א""א בענין אחר} 7) יבדיל על כוס חמישי וצריך לברך עליו בפה""ג דודאי לא היה בדעתו לשתות עוד אחר כוס רביעי (מ""ב ס""ק ה') {ולסיכום, אם אוכל עוד צריך להבדיל מיד קודם שאוכל, ואם אינו אוכל עוד ימתין עד שיברך על הכוס}"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לומר ההגדה כל הלילה?	"כתב הח""י (ס""ק א') דאין לה תשלומין דכתיב בעבור זה, בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך (מ""ב ס""ק ד'), וה""ה דאין תשלומין למצה ומרור (ערוה""ש סע' א'), וכ""כ המג""א לקמן (סי' תפ""ה ס""ק א')"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רגיל ליטול ידיו קודם קידוש?	"הטור כתב דה""נ יטול ידיו [בלא ברכה] קודם קידוש, אבל המרדכי ס""ל דבליל הסדר לכו""ע לא יטול את ידיו קודם קידוש דיש כאן הפסק גדול וגם צריך ליטול עוד הפעם קודם כרפס, והקשה הב""י מהו ההפסק גדול, ועוד למה צריך ליטול עוד הפעם לכרפס, ותי' הדרכ""מ (ס""ק י""א) דאם נוטל קודם קידוש נראה כאילו עושה כבית שמאי דס""ל דיטול את ידיו ואח""כ מוזגין את הכוס, והקשה עליו המג""א (ס""ק ג') הרי טעמא דב""ש הוי מפני טומאה וטהרה וזה אינו שייך בזמנינו, אלא פי' המג""א דכוונת המרדכי הוא דאם נוטל קודם קידוש נראה כאילו יש כאן הפסק גדול עד הסעודה ונראה כאילו מותר להפסיק בין נטילה לברכת המוציא, ואח""כ הביא עצה ממהרש""ל להטיל מים קודם קידוש ואז מוכרח לברך אשר יצר וגם ליטול את ידיו ותו א""צ ליטול את ידיו פעם שנית לכרפס [ודלא כב""ח דס""ל דאפי' בכה""ג צריך ליטול עוד הפעם לכרפס], ולהלכה פסק המ""ב (ס""ק ו') כהמרדכי דאפי' אם נוהג בכל השנה ליטול את ידיו קודם קידוש כאן בליל הסדר יטול את ידיו אחר קידוש"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה קודם קידוש אם ידיו אינן נקיות?	"רק יטול את ידיו במעט מים (רמ""א) שלא יהא נראה כאילו נוטל לקידוש (מ""ב ס""ק ז') {משמע דלא קיי""ל כעצה של המהרש""ל (שמובא במג""א ס""ק ג') להטיל מים קודם קידוש}, ואפי' אם יטול נטילה גמורה לא יברך עליו דנטילה זו אינו עולה לאכילת פת ונמצא שברכתו לבטלה (מ""ב ס""ק ח')"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי ימזוג לו כוסו?	"כתב הרמ""א בשם מהר""י ברונא דבעה""ב לא ימזוג לו בעצמו אלא אחר ימזוג לו דרך חירות {ומשמע דהוא דין דוקא בבעה""ב, אבל הרבה נוהגין כן לכל בני הבית}, אבל כתב המ""ב (ס""ק ט') דאם א""א ע""י אחר מותר לו למזוג לעצמו, והערוה""ש (סע' ו') כתב דאנו אין נזהרין בזה מפני שנראה כרמות רוחא לצוות לאשתו שתמזוג ואין הבעל עדיף ממנה {וצ""ב, וביאר ר""י באק דודאי אשתו משעובדת לו למזוג לו כוס וכו' אבל עכשיו נוהגין כבני חורין וגם היא צריכה לנהוג כבת חורין ולגבי זה ליכא חילוק בינו לבינה}"	סימן תעג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך ברכה אחרונה על כוס ראשון?	"הראבי""ה ס""ל דצריך לברך אחריו על הגפן, אבל הטור ושו""ע פסק דא""צ לברך אחריו אלא סומכין על בהמ""ז (ט""ז ס""ק ב') או על על הגפן שלאחר כוס רביעי (מ""ב ס""ק י""א)"	סימן תעג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשתות בין כוס ראשון לכוס שני?	"מפשטות המשנה משמע דמותר לשתות, אמנם כתב הראבי""ה דזהו דוקא אם א""צ לברך עליו בפה""ג דאם צריך לברך עליו יהא נראה כמוסיף על הכוסות, וביאר הטור דזהו דוקא לפי השיטות דס""ל דמברכין בפה""ג על כל כוס וכוס {כמנהגינו} אבל לפי הרא""ש דא""צ לברך על כוס שני אין חילוק בין מברך עליו או אין מברך עליו אלא תלוי אם הוא לפני המזון דאז אינו נראה כמוסיף אלא מגרר גריר תאות האכילה משא""כ לאחר המזון נראה כמוסיף, ומיהו כתב הב""י בשם הכל בו דאפשר שלא ישתה בין ראשון לשני כדי שלא ישתכר וימנע מעשות הסדר וקריאת ההגדה [והא דנקט המשנה בין שלישי לרביעי אורחא דמיתא נקט דאין דרך לשתות הרבה קודם שתיה (ב""י, שעה""צ ס""ק י""ט), והא דאמרינן בירושלמי דיין שלפני המזון אינו משכר היינו בזמנם אבל בזמנינו שכחותינו חלושים אפי' יין שלפני המזון משכר (ערוה""ש סע' ז')] וכן הביא מרבינו ירוחם שלא להקל אלא לצורך גדול, ולהלכה פסק המחבר דמדינא מותר לשתות בין ראשון לשני [כל זמן שא""צ לברך עליו (מ""ב ס""ק י""ג)] אבל ראוי ליזהר להחמיר כהכל בו ורבינו ירוחם שלא לשתות פן ישתכר אבל במקום צורך יש להקל"	סימן תעג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על היין אם היה בפניו?	"בסי' ר""ו מבואר דמהני אם המאכל בפניו דא""צ לברך עוד הפעם אם רוצה לאכול עוד, אמנם השעה""צ (ס""ק י""ח) מסתפק כאן ביין דהרי אין רגילות לשתות בין הכוסות {וכן מסתבר דאינו דומה לשאר מאכלים דדרך הוא לאכול עוד כשהוא בפניו משא""כ ביין אין דרכו כלל לשתות עוד ומה מהני מה שהוא בפניו, ובפרט לפי מש""כ המ""ב (ס""ק י""ד) בשם הדרכ""מ (ס""ק ה') דנוהגין להחמיר כהכל בו שלא לשתות עוד בין הכוסות ובודאי סתם דעתו אינו לשתות עוד אפי' כשהוא בפניו}"	סימן תעג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במשקה שאינו משכר?	"פשוט שמותר לשתותו בין הכוסות (ח""י ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ט""ז), וע""ע בערוה""ש (סע' ז') דאינו מקיל אלא במים, ועוד כתב השבט הלוי (ח""ט סי' קי""ח) דמותר לבכור שמתענה לאכול [אבל שלא לצורך עדיף שלא לאכול קודם אכילת מצה]"	סימן תעג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שהתחיל לומר מגיד?	"כתב הביה""ל (ד""ה הרשות) דיש בזה ג' שיטות, הר""ן ס""ל דאסור לשתות אפי' משעת מזיגת כוס שני [אמנם, אנו נוהגין למזוג הכוס לאחר שהתחיל ההגדה (מ""ב ס""ק ס""ב)], הרמב""ן ס""ל דאסור משהתחיל לדרוש בהגדה, והרז""ה ותוס' ס""ל דמותר אפי' באמצע ההגדה. להלכה, כתב הביה""ל דמבואר מהמחבר דאינו יכול להבדיל באמצע ההגדה, ש""מ דאפי' כוס של מצוה אסור באמצע ההגדה וכרמב""ן וכ""ש כוס של רשות אסור. אמנם, כתב הקובץ הלכות (פכ""ו הע' ל""א) דזהו דוקא לשתות יין או חמר מדינה שראוי לד' כוסות אבל לשתות מים או לאכול שאר דברים פשוט שמותר אפי' באמצע ההגדה, וכן משמע מהר""ן דמחמיר אפי' משעת המזיגה קודם שהתחיל ההגדה, ש""מ שאינו משום שהוא באמצע אמירת ההגדה אלא מפני שנראה כאילו הוא שותה הכוס של מגיד קודם שסיים מגיד, וכ""כ הליכות שלמה (פ""ט סע' ל""ד), ובאמת הוא נהג לאכול מעט באמצע מגיד שלא יגיע לשיעור עיכול על היין של כוס ראשון. {וכן נראה שראוי לעשות דדוחק לומר דליכא שיעור עיכול ליל הסדר, משא""כ לגבי האיסור אכילה באמצע מגיד אינו ברור כלל}"	סימן תעג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסדרין קערה לכל המסובין?	"כתבו הטור ושו""ע דרק מסדר קערה בפני בעה""ב, והוא יחלק לכולם, והוסיף המ""ב (ס""ק י""ז) דזהו אפי' במקומות שנוהגין שכל אחד ואחד אוכל על שלחן קטן בפנ""ע {אגב, המחבר משמע דמסדר הקערה רק אחר שתיית כוס ראשון דרק עכשיו בא לפרש תואר הקערה ואח""כ ממשיך בורחץ}"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה מצות מסדרין על השלחן?	"תוס' והרא""ש והטור ס""ל ג' מצות, אבל הרי""ף והרמב""ם ס""ל ב' מצות [ובליל שבת הטור (ס""ס תע""ה) הביא ב' מנהגים אם מוסיפין עוד שלימה], והכריע הב""י כתוס' והרא""ש {אע""פ שבדרך כלל מכריע כהרי""ף והרמב""ם הכא שאני דבג' מצות יוצא לכו""ע (ר""י באק)}, וביאר המ""ב (ס""ק י""ח) דב' מצות משום לחם משנה ועוד מצה לחלקה לקיים בה לחם עוני וגם מצות אפיקומן, והוסיף הערוה""ש (סע' ח') דהוא זכר לחלות תודה דבאים ג' חלות מעשרון אחד, עי' רמ""א ס""ס תע""ה, וכתב החיי""א (כלל ק""ל) דמה שנוהגין שמפסיקין במפה בין מצה למצה הוא מנהג בורות."	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע טובלים כרפס במי מלח?	"הוא תקנת חכמים כדי שישאלו התינוקות שמצות הגדה הוא לאומרה דרך שאלה ותשובה (מ""ב ס""ק כ""א), וכתב הט""ז (ס""ק ז') שהתירוץ הוא להראות דאפי' טיבול שני של המרור אינו מחמת הסעודה אלא שהוא מצות חכמים"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו כרפס?	"המהרי""ל הביא שאביו היה מסופק אם אפשר להשתמש בפעטרזל""ן (parsley) מפני שהוא טוב יותר מבושל מחי וממילא ברכתו שהכל, והמג""א (ס""ק ד') מתמיה על מנהג העולם שמשתמשין בפעטרזל""ן, ומצדד דברכתו בפה""א [דמה שהוא טוב יותר מבושל היינו מחמת הבשר עמו א""נ ע""פ רבינו יונה אינו מברך שהכל אלא אם אינו נאכל כלל חי] אבל מסיים דאפשר דלא היה מצויין אצלם שאר ירקות, ורע""א הביא ירושלמי שביעית (פ""ט ה""א) דכרפס הוא פיטרוסלינע""ן, והמחה""ש הביא ממומחים דהוא צעללי""ר (celery), וכ""כ הגהות חת""ס [וכן בשו""ת חת""ס או""ח סי' קל""ב בשם ר' נתן אדלר], והערוה""ש (סע' י') כתב שנוהגין ליקח בצלים או צנון או תפוחי אדמה ואינו יודע מהו פעטרזל""ן [והליכות שלמה (פ""ט הע' נ""ז) מפקפק על תפוחי אדמה שהם משביעין ואינם מעוררים תאות האכילה, ותי' קובץ הלכות (פכ""ד הע' ד') דדבר מועט אינו משביע {ועוד יש לעורר דאם דרכו לאוכלה במזלג אינו נוטל את ידיו אפי' אם טובלו במשקין, ועוד יש לעורר דמשמע ממג""א דאין מבשלים הכרפס}]"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול דוקא כרפס?	"המג""א (ס""ק ד') הביא ממהרי""ל דיש רמז בכרפס בדוקא דהוא נוטריקון ס' פרך, כלומר ששים רבוא עבדו עבודת פרך (מ""ב ס""ק י""ט), אבל כתב המחבר דאפשר להשתמש בשאר ירקות ובלבד שברכתו בפה""א כדי לפטור את המרור ולא יקח אחד מחשמת מיני מרור כי אחר שמילא כריסו ממרור איך יברך אח""כ על אכילת מרור (מ""ב ס""ק כ')"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליתן המי מלח על הקערה?	"המחבר משמע לא, אבל הרמ""א כתב כן, וכתב הערוה""ש (סע' י""א) דאין אנו נוהגין ליתנה על הקערה אלא נוהגין כהאריז""ל וכמ""ש בסמוך, וכן נקט הכה""ח (ס""ק נ""ח)"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסח שחל בשבת והוא לא הכין המי מלח קודם שבת?	"מבואר ברמ""א שיכול לטבול אף בחומץ, ואם אין לו חומץ יכול לעשות מעט מי מלח [כל מה שהוא לצורך הסעודה] וכמ""ש לעיל סי' שכ""א (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק כ""א), ויזהר שלא יהא עזין דהיינו שני שלישי מלח על שליש אחד מים"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לאחר שטיבל הכרפס?	"כתב המג""א (ס""ק ה') דיכול לסלק הכרפס והמי מלח מהקערה, אכן כתב הכה""ח (ס""ק נ""ב) דנכון להניח הכרפס על השלחן עד אחר אכילת מצה ומרור אבל יכול לסלק המי מלח מיד כיון שאינם מענין הקערה {ואפשר דזהו דוקא לפי המחבר אבל לפי הרמ""א גם המי מלח הוי מענין הקערה}"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושין זכר 1) לפסח 2) לחגיגה?	"1) מדינא מותר לעשות תבשיל מאיזה מין שירצה [ואפי' עצם ובלבד שיש עליו קצת בשר (דרכ""מ ס""ק ח', מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק כ""ז)], ונוהגין ליקח זרוע זכר לובזרוע נטויה [ואם אין לו זרוע יקח שאר בשר אף בלא עצם (פמ""ג, מ""ב ס""ק כ""ז), וכתב הערוה""ש (סע' ט') דאין רגילין בזרוע ממש דקשה להשיגה], וגם נוהגין לצלותה זכר לפסח, והוסיף הכל בו שלא יצלותו על שפוד של מתכת דזה פסול לקרבן פסח אבל א""צ לטרוח לצלותו על שפוד של רמון אלא סגי לצלותו על גחלים [שבדיעבד גם זה כשר לפסח] (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק כ""ט), והדרכ""מ (ס""ק ט') הביא מרבינו פרץ דאין לחוש לזה {למעשה משו""ע ומ""ב משמע דעדיף לצלות הזרוע על גחלים, ואין נוהגין להקפיד על זה וכמ""ש הרבינו פרץ}, והערוה""ש (סע' ט') כתב דנוהגין לבשלו כדי שיוכל לאוכלה בלילה 2) ה""נ מותר מדינא להשתמש באיזה מין תבשיל והוא זכר לחגיגה [והח""י (ס""ק ט""ו) הביא מרוקח ששני תבשילין זכר למשה ואהרן], ויש סוברים דעדיף להשתמש בבשר (גר""א, מ""ב ס""ק כ""ג), אבל הב""י הביא דיש סוברים דיש נוהגין להשתמש בביצה דבעא רחמנא למיפרק יתנא בדרעא מרממא (כל בו בשם ירושלמי), ועוד כתב כל בו שזכר לאבלות דאין לנו קרבן פסח (דרכ""מ ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ג), ועוד הביא הב""י בשם כל בו מפני שהיא קלה לבשל. המחבר ס""ל דיכול לבשלה דקיי""ל כחכמים שחולקים על בן תימא וס""ל דחגיגה יכול להיות מבושל (מ""ב ס""ק ל', שעה""צ ס""ק ל""ד), אבל הרמ""א כתב דנוהגין לצלותה לחוש לתוס' דס""ל כבן תימא דחגיגה צריך להיות צלויה (מ""ב ס""ק ל""ב, שעה""צ ס""ק ל""ו), ונוהגין לבשלה ואח""כ צולין אותה מעט (פסק""ת אות י""ב)"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפסח שחל במוצאי שבת?	"הטור הביא מהרא""ש דאין עושין זכר לחגיגה, ואח""כ הביא רבינו פרץ דס""ל דכיון שהוא זכר בעלמא אדרבה המדקדק בזה נראה כאילו עושה הזרוע קדשים ממש, והב""י מיישב הרא""ש דהטעם שלא ליקח זכר לחגיגה הוי דחיישינן מהרה יבנה ביהמ""ק ויאמרו אשתקד מי לא הבאנו זכר לחגיגה אע""פ שחל במוצאי שבת [והרא""ש הביא שיטת ר""י מהרלינ""ש ור""י מקורבי""ל דחגיגת י""ד נאכל לב' ימים וב' לילות (מוזכר בבאה""ט ס""ק ז')], וכתב המ""ב (ס""ק כ""ב) דנוהגין כרבינו פרץ דעושין זכר לחגיגה אפי' כשחל במוצאי שבת"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול הביצה וזרוע?	"מותר לאכול הביצה בלילה דאין איסור צלי בביצה, אבל אסור לאכול הזרוע בלילה דאסור לאכול צלי בלילה אבל מצוה לאוכלו ביום, וכתב החיי""א רע עלי המעשה שזורקין הזרוע והוא ביזוי מצוה (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שכח לצלותם קודם לילה?	"מותר לצלותם בלילה ובלבד שיכוין לאוכלם ביום ראשון אבל אינו יכול להניחם עד ליל שני (דרכ""מ ס""ק י', מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק ל""ב) [ומש""כ המ""ב ""אם שכח וצלאו בלילה יזהר לאכלו מחר בבקר"" אין כוונתו שאם צלאו באיסור יכול לתקן ולאכלו דלאחר שצלאו באיסור אין לו תקנה, אלא כוונתו כמ""ש הדרכ""מ ומג""א דאם שכח לצלאו מבעוד יום יכוין לאכלו ביום וממילא מותר לצלאו בלילה (ר""י באק)], ומ""מ כתב השע""ת (ס""ק י') דעדיף טפי לצלותו מערב יו""ט"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסדרין הקערה?	"הרמ""א כתב שיסדר הקערה באופן שלא יעבור על מצות והיינו סמוך לו יהא הכרפס ומי מלח ואח""כ המצות, ואח""כ המרור וחרוסת, ואח""כ הזרוע וביצה, והח""י (ס""ק ט""ז) מדייק ממהרי""ל דא""צ להקפיד על החרוסת זרוע וביצה כיון שאינו מברך עליהם לא שייך גבייהו אין מעבירין על המצות, וגם המרור לא הוזכר להקדים מפני שאינו חביב לו ורק במצות הקפיד שהם מוקדם לברכה {ויש לפרש דמצה ודאי קודמים לכל, ולגבי הכרפס ומרור תלוי בשח""ג, ואם שניהם אינם שלימים אז חביב קדים ומסתמא הכרפס חביב טפי ממרור, ונראה דלו יצויר דיש לו מרור שלם וכרפס שאינו שלם אז צריך להקפיד שלא להעביר על המרור}, והמ""ב (ס""ק כ""ו) מסיים לעיין באחרונים סדר הקערה של האריז""ל, וביאר הבאה""ט (ס""ק ח') דיקח ג' מצות כנגד כהן לוי וישראל [כנגד הג' מוחין דאבא עילאה], ואח""כ יניח השאר מינים למעלה מן המצות, הזרוע לצד ימין [והוא חסד] והביצה לשמאל [גבורה] ומרור באמצע [תפארת], ואח""כ יניח החרוסת לצד ימין למטה מן הזרוע [שהוא נצח] והכרפס לשמאל [הוד] ואח""כ החזרת לכריכה באמצע [שהוא יסוד], והקערה עצמה כוללת כולם והיא מלכות, הרי עשר ספירות דחכמה ואל ישנה מזה הסדר ואשרי לו מי שמכוין להנזכר לעיל {ומשמע ממג""א (ס""ק י""ב) דאוכלים עלין למרור וקלחים לכורך מפני שאין לו כזית מעלין לשניהם, ונראה דבזה מקיימים אף שיטת הרמ""א דאין להעביר על המצות דבסדר של האריז""ל הוא עובר על החזרת לאכול הכרפס, ועל כן נותנים קלחים לחזרת דאינם שלמים משא""כ העלים למרור הוי שלמים}, וכתב הערוה""ש (סע' י""א) דנוהגין כהאריז""ל"	סימן תעג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מינים יוצאים בהם מצות מרור?	"יוצאים רק בה' מינים וכסדר הזה: חזרת, עולשין, תמכא, חרחבינא, ומרור. ואע""פ שאין אנו בקיאין במינים אלו מ""מ אנו יודעים שתמכא הוא חריי""ן [horseradish] וחזרת הוא שאלאטי""ן [Romaine lettuce] (מ""ב ס""ק ל""ד) [ותמכא ר""ת תמיד מספרים כבוד קל, שאין בהם חשש תולעים (הגהות חת""ס)], והב""י (עמ' תק""ב) כתב דעולשין הוא אינדיווי""א, וכולם מצטרפין לשיעור כזית אע""פ שיש לכל אחד טעם מר בפנ""ע (מ""ב ס""ק מ')"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מין ראוי לקיים בו מצותו לכתחילה?	"לכתחילה יאכל חזרת שהוא זכר לשיעבוד מצרים שהיה תחילתו רך ולבסוף קשה הכן הוא טבע חזרת בתחילה הוא מתוק אבל לאחר זמן הוא מר, וראוי להדר אחריו אפי' אם הוא ביוקר קצת [עד שליש במצוה] (ב""י, ח""י ס""ק כ""ב), אבל במקום שיש חשש תולעים עדיף טפי לאכול חריי""ן (מ""ב ס""ק מ""ב), ואיסטניס או חולה יכול להקל ליקח מאיזה מין שערב עליו ביותר (מ""ב ס""ק מ""ג), והערוה""ש (סע' י""ד) כתב דנוהגין לאכול מעט חזרת עם מעט תמכא יחד, אבל רשז""א (הליכות שלמה פ""ט סע' מ""ח) לא ניחא ליה בזה דאי חיישינן דאחד מהם אינן מרור נמצא שהוא מבטל טעם מרור {ועוד יש לעורר דהרי לכתחילה יש לאכול חזרת ולא תמכא}"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מצות מרור דאורייתא או דרבנן?	"בזה""ז דאין לנו פסח אינו אלא מדרבנן (גמ' פסחים ק""כ ע""א, מ""ב ס""ק ל""ג), אבל מצה דאורייתא דהדר ביה קרא בערב תאכלו מצות (גמ' שם)"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם ישראל יכול לעקור המרור מקרקע של עכו""ם?"	"המג""א (ס""ק י""ד) הביא מהר""ר אנשיל דמרור גזול פסול [דאיתקיש למצה, ועי' בביה""ל לעיל (סי' תנ""ד סע' ד' ד""ה אין) דיש צד דאינו פסול ולפיכך כשחוזר ואוכלו אין לברך עליו עוד הפעם] וסתם גוים גזלנים וא""כ ישראל לא יתלוש המרור מהקרקע דאז השינוי רשות נעשה ברשות ישראל וכמ""ש לקמן (סי' תרמ""ט) לגבי הדסים, והמהר""י וייל חולק עליו דדוקא בהדסים נחשבים כמחובר לקרקע אבל לא במרור, וביאר המג""א דכיון דאינו מתקיים בקרקע הוי כמטלטלין והיאוש נעשה ברשות הגוי, אבל הקשה עליו דאנן קיי""ל כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע, ותי' דאפשר דמיירי במרור שנתבשל כל צרכו וס""ל כל העומד לתלוש כתלוש דמי, והשיג עליו רע""א דאפי' אם עכשיו נתבשל כל צרכו מ""מ הגוי לא עשה קנין בזה ולא נעשה גזלן עליו וא""כ הישראל התלשו עושה השינוי רשות, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק ל""ג) דיזהר שהגוי יעקור המרור"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אוכלים 1) הקלחים 2) העלין 3) השרשין?	"1) אוכלים בין לחין בין יבשים דאפי' ביבשים יש בהם טעם מרור (מ""ב ס""ק ל""ז), ומבואר במג""א (ס""ק י""ב) דקלחים הוי שרשים עבים (מ""ב ס""ק ל""ו) 2) אוכלים לחים ולא יבשים דאין בהם טעם מרור והוי כעפרא בעלמא (מ""ב ס""ק ל""ז), ויוצאים לכתחילה בעלין לחין ואין להחמיר כלל לאכול קלחים בדוקא (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ח) [והוסיף הערוה""ש (סע' י""ד) דעדיף ליקח העלין מפני שיש סוברים דהקלחים שתחת הקרקע הוי בכלל שורשים], וצריך ליזהר לדחוק העלין כדי שיהיו כשיעור כזית (מ""ב ס""ק מ""א) 3) כתב הגהות מיימונויות בשם ר""ת דאין אוכלים שרשין כלל, והיינו שרשים קטנים המתפצלים לכאן ולכאן (מג""א ס""ק י""ב, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כיצד ראוי לאכול חריי""ן?"	"הנתיבות ס""ל שצריך לאוכלה שלם, אבל שאר אחרונים חולקים עליו וס""ל דהוא סכנה אלא יפררו ויגלנה כדי שיפיג חריפותו, והגר""א נהג לפררו אחר שנכנס לביתו וכיסה אותה עד התחלת הסדר ואז פיזר אותו על הקערה להפג חריפותו (מ""ב ס""ק ל""ו), ואם קשה לו מותר לאכול העלין של תמכא שאין בהם מרירות כ""כ (ערוה""ש סע' י""ד), וכתב הגהות חת""ס הא דאמרינן דאינו יוצא אם נפג חריפותו היינו דוקא אם נפג לגמרי אבל כל זמן שיש קצת מרורות של עצמו יוצא בה כיון שלא נתערב בה כח אחר משא""כ ע""י כבוש ובישול שמעורב בה כח אחר נפסד טעם מרור אפי' אם יש בה קצת מרורות {וכל זה בתמכא דיש בה טעם מרירות אבל בחזרת כפשוטו אין בה טעם מרירות כלל אלא שנקרא מרור על שם סופו, וע""ע בחזו""א (או""ח סי' קכ""ד) דמצוה שהיא מרירא טפי}"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעלין כמושים?	"המג""א (ס""ק י""ג) מדייק דאינם כשרים, אבל המ""ב (ס""ק ל""ז, שעה""צ ס""ק מ""ח) הביא מכמה ראשונים דכשרים {ולמעשה משמע מדבריו דלכתחילה יש להחמיר}"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרור כבוש?	"איתא בגמ' דפסול, וכתב רש""י דהיינו דוקא בחומץ אבל אם כבוש במים כשר, אבל כתב המג""א (ס""ק י""ד) דזהו רש""י לשיטתו (עי' יו""ד סי' ק""ה) אבל לדידן אפי' אם כבוש במים פסול, והכריע המ""ב (ס""ק ל""ח) דבדיעבד אם אין לו אחרים יש לסמוך על המקילין בכבוש במים, ודוקא בקלחים אבל אין להקל בעלין כבושים, והערוה""ש (סע' ט""ו) אינו מקיל כלל בכבוש, וביאר דהשיעור כבוש בחומץ הוי כשיתנו על האש ויתחיל להרתיח ובמים השיעור הוא מעת לעת."	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במרור שלוקים ומבושלים?	"פסולים מפני שאין בהם טעם מרור (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה זמן יש לו לאכול המרור?	"לכתחילה יאכלנה כשהוא מרוסק בבת אחת (שעה""צ ס""ק ס'), ואם קשה לו מותר בכדי אכילת פרס (מ""ב ס""ק מ""ג) וצריך לדחוק את עצמו כפי יכולתו כדי לקיים מצות חז""ל (שעה""צ ס""ק ס""א), ואם גם בזה א""א לו מחמת בריאותו יאכל מעט זכר לטעם מרור אבל לא יברך עליו דאינו מקיים בזה מצות מרור (מ""ב ס""ק מ""ג) [וקשה דכאן משמע דאינו מחויב להזיק את עצמו לקיים מצוה, אבל לגבי ד' כוסות כתב המ""ב (סי' תע""ב ס""ק ל""ה, שעה""צ ס""ק נ""ב) דא""צ ליפול למשכב בשבילו משום דאין זה דרך חירות משמע דבעצם צריך להזיק את עצמו לקיים מצוה, ויש לחלק עד כמה הוא מזיק את עצמו, והכלל הוא שחייב לקיים מצות ה' עד חומש]"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה מי שאין לו ה' מינים אלו של מרור?	"כתב הרמ""א שיקח שאר ירק מר, וביאר המ""ב (ס""ק מ""ו, ביה""ל ד""ה יקח) דצריך ג' תנאים, א' הוא ראוי לאכילה [דלא כפמ""ג דמסתפק בזה], ב' שיש לו שרף [כשחותכין אותו יוצא מוהל לבן], ג' פניו מכסיפין [עלה שלו אינו ירוק ממש אלא נוטה קצת ללובן], ובכל אופן אין לברך עליהם שאין אנו בקיאין בסימנים אלו"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בלענה?	"הרמ""א הביא מאגור שיכול ליקח לענה, וביאר המג""א (ס""ק ט""ו) דהאגור ס""ל דלענה הוא אחד מחמשת מיני מרור דס""ל דמרור כולל כל מיני מר, אבל השיג עליו דמגמ' סוכה (י""ג ע""א) משמע דיש מינים מיוחדים שנחשבים כמרור ולא כל ירק מר {ורע""א שם נקט כהאגור דמרור הוא כל מיני מר ותמה על הגמ', אבל הרש""ש נקט כהמג""א וכפשטות הגמ' דצריך להיות שנקראים מרור וצ""ל דקים להו דכל מינים אלו נקראים מרור}, ולפיכך פסק דאין לברך על שאר ירקות מרות, והביה""ל (ד""ה יקח) לא ניחא ליה כלל בלענה דמבואר בפסוקים דאינו ראוי לאכילה, וכן הביא מרשב""ץ דאינו יוצא בלענה דהוי מין אילן, ומדחיק דכוונת הרמ""א הוא שיקח לענה לזכר בעלמא, והערוה""ש (סע' י""ג) מודה דאינו יכול לברך על שאר ירקות מרות מ""מ ס""ל דיכול לברך על לענה דהוי בכלל מרירתא [מרור]"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם עושין החרוסת עבה או רכה?	"הטור הביא מירושלמי דיש עושין החרוסת עבה זכר לטיט, ויש שעושין אותה רכה זכר לדם [שהשליכו הבנים ליאור וגם נתנו הבנים בבנין (ערוה""ש סע' י""ז)], ופירש רבינו יחיאל דבתחילה יהא עבה ואח""כ מרככין אותה ע""י חומץ או יין אדום (רמ""א, מ""ב ס""ק מ""ח) [ודוקא דבר שיש בו קיוהא זכר לשיעבוד שהיו שיניהם של ישראל קהות מגודל השיעבוד (ערוה""ש סע' י""ז)], וכתב הח""י (ס""ק כ""ו) דמרככין אותה על השלחן"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עושין החרוסת 1) ביו""ט 2) בשבת?"	"1) הח""י (ס""ק כ""ה) הביא מרוקח דלכתחילה יעשנה קודם יו""ט אבל אם שכח מותר לעשותו ביו""ט דהוי אוכל נפש (מ""ב ס""ק מ""ז) {וצ""ב למה אינו מותר לכתחילה לעשותו ביו""ט} 2) בודאי לכתחילה יעשנה קודם שבת, ואם שכח יש בה איסור לישה ולפיכך צריך לעשות שינוי ויתן היין תחילה ואח""כ החרוסת (מג""א ס""ק ט""ז), והמ""ב לעיל (סי' שכ""א ס""ק ס""ח, שעה""צ ס""ק פ""ו) כתב דיעשנה רכה והקשה דהרי מצותה בעבה ותי' דאפשר דסגי להיות עבה בשעת העשייה {וצ""ב דמבואר כאן דזהו לכתחילה לעשותו עבה מתחילה ואח""כ לעשותו רכה}, ועוד כתב המ""ב (שם ס""ק ס""ה) דאם נתן מעט יין [יותר מכמה טיפות] מערב שבת מותר להוסיף עוד יין בשבת. "	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דברים נותנים לתוך החרוסת?	"תוס' (פסחים קט""ז ע""א) הביאו מירושלמי שיעשה חרוסת מפירות שנדמו לכנסת ישראל (ב""י), והיינו:<br>1) תפוחים, זכר לתחת התפוח עורתיך (טור)<br>2) אגוזים, דכתיב אל גנת אגוז ירדתי (טור)<br>3) תאנה, דכתיב התאנה חנטה פגיה (טור)<br>4) רמון, דכתיב כפלח הרמון (תוס' שם)<br>5) שקדים, על שם ששקד הקב""ה על הקץ (תוס' שם)<br>6) קינמון וזנגביל שהם תבלינים הדומים לתבן שהיו מגבלין בו הטיט (טור), וביאר הב""י בשם הרוקח שאין נידחין היטב (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק נ'), ועוד הביא המג""א ממהרי""ל שלא ידוך אותם ויהיו ארוכים (שעה""צ ס""ק ס""ח)<br>7) תמרים דכתיב דמתה לתמר (ערוה""ש סע' י""ז)"	סימן תעג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע נוטלין את הידים לכרפס?	"מדינא צריך ליטול את ידיו לדבר שטיבולו במשקה וכמ""ש לעיל (סי' קנ""ח סע' ד') [וכאן משמע אפי' בפחות מכזית, אבל המ""ב במהדו""ק לעיל (סי' קנ""ח) כתב דא""צ ליטול את ידיו בפחות מכזית, והביה""ל (ד""ה פחות) מצא סמך לזה מרשב""ץ בספר יבין שמועה, והביה""ל מסיים וצ""ע לדינא], וכתב הט""ז (ס""ק ו') מכאן יש תוכחה מגולה לאותן שאין נזהרין בכל השנה בזה, ואם בא לטהר עצמו טפי בלילה זו הו""ל ליזהר עכ""פ בעשרת ימי התשובה, והח""י (ס""ק כ""ח) הביא הלחם חמודות (חולין פ""ח אות מ""א) דהעולם סומכים על שיטת תוס' דבזה""ז ליכא טומאה וטהרה ואין צריך ליטול את ידיו [וכן הביא הטור בשם מהר""ם מרוטנבארג ובעל העיטור], ואפ""ה בליל הסדר נוטלים הידים כאחד משאר שינויים כדי שישאלו התינוקות (שעה""צ ס""ק ס""ט) {ויש לבאר דפשוט דהעיקר תקנה ליטול היה מדינא, אלא שבזה""ז זה לא שייך דאין לנו טומאה וטהרה ואפ""ה המשיכו ליטול את הידים ליל הסדר כדי שישאלו התינוקות}, ויש עוד תירוץ מדרכ""מ (ס""ק י""ב) דסיפור הגדה הוי כמו תפילה שאנו מספרים כבוד הקל ושבחיו יתעלה לכן צריך נטילה בדוקא בליל הסדר"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על נטילה זו?	"הטור ס""ל דצריך לברך על נטילה זו אבל מייעץ להטיל מים וכדומה לחייב את עצמו בנטילה מדינא, אכן הב""י חולק עליו דאפי' אם עשה את צרכיו ורוצה להתפלל קיי""ל דאינו מברך כ""ש אם רק טובל במשקה [אמנם, אם עשה את צרכיו לגדולים וגם רוצה להתפלל וגם רוצה לטבול דבר במשקה כתב הביה""ל לעיל (סי' ז' ד""ה להתפלל) בשם הארה""ח דיכול לברך], וכן פסק המחבר שלא יברך על נטילה זו, אבל הגר""א ס""ל דיברך על דבר שטיבולו במשקה (מ""ב ס""ק נ""א), אבל כתב השעה""צ (ס""ק ע') דזהו דוקא בכזית ולא בפחות מכזית {וצ""ב מנליה לחלק, כי היכי דצריך ליטול את ידיו בפחות מכזית כן יברך על פחות מכזית, ועוד נראה דאם טעה ובירך לא מהני לאכול כזית דבשעת הנטילה לא היה בדעתו לאכול כזית}"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה דבר טובל בו הכרפס?	"רב עמרם גאון והרמב""ם ס""ל דיטבול בחרוסת [וכ""כ יוצרות לשבת הגדול], אבל ר""ת והרא""ש ס""ל דלא יטבול בחרוסת לפי שעיקר מצותו עם המרור ואין לאכול ממנו קודם מצותו אלא יטבלנו במי מלח [ואפי' אם אין לו שאר ירקות וצריך לטבול חזרת לכרפס אפ""ה אין לטובלו בחרוסת], וההגהות מיימוניות פסק כמהר""ם מרוטנבארג דס""ל דכוונת ר""ת היה דא""צ לטבול בחרוסת אבל אם רוצה הרשות בידו, וכן נהג לטבול בחרוסת, אבל הב""י חולק עליו דהרי הרבה ראשונים ס""ל דלא יטבול בחרוסת ולכו""ע יכול לטבול במי מלח עדיף לטבול במי מלח, והדרכ""מ (ס""ק ט""ו) הביא מאגור בשם האגודה שנהג לתת מעט חרוסת בחומץ כדי לצאת ידי כולם, אבל למעשה נוהגין לטבול רק בחומץ ומי מלח (שו""ע, מ""ב ס""ק נ""ד) "	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לטבול כל הכרפס למי מלח?	"הדרכ""מ (ס""ק ט""ז) הביא ממרדכי לטבול כל הירק בחומץ"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל כזית מכרפס?	"הטור הביא שהר""י ס""ל דצריך לברך אחריו בורא נפשות והרשב""ם והרא""ש ס""ל דא""צ לברך אחריו, וביאר הב""י דתלוי במח' לקמן (סי' תע""ה) למה אינו מברך בפה""א על המרור, הר""י ס""ל שנפטר בברכת המוציא וא""כ צריך לברך ברכה אחרונה על הכרפס אבל הרשב""ם והרא""ש ס""ל שהמרור נפטר בבורא פרי האדמה שעל הכרפס וא""כ אין לברך אחריו ברכה אחרונה, וכן פסק הב""י דהברכה על הכרפס קאי על המרור [ויכוין לפטור המרור כשמברך בפה""א (מ""ב ס""ק נ""ה)] ואפי' אם אכל כזית אין לברך אחריו ברכה אחרונה, והוסיף המ""ב (ס""ק נ""ו) דממילא בהמ""ז קאי גם על הכרפס [והרשב""א (ח""א סי' רמ""א) כתב שיברך ברכה אחרונה אחר אכילת מרור, אבל השיג עליו הדרכ""מ (ס""ק י""ד) דאין נוהגין כן]. אמנם, הביה""ל (ד""ה ואינו) הביא שיטת הגר""א דס""ל דהא דאמרינן דברכת בפה""א פוטרת המרור היינו דוקא לפי המחבר דס""ל דאינו מברך על כוס שני דההגדה אינו הפסק אבל לדידן דמברכין על כוס שני היינו משום דההגדה הוי הפסק וא""כ צריך לברך גם על המרור, והשיג עליו הביה""ל דהמג""א כתב דהא דמברכין על כוס שני אינו משום דהגדה הוי הפסק אלא משום דחז""ל תקנו ד' כוסות וצריך לברך על כל אחד ואחד, אלא שמסיים דאולי שייך סברא זו אף במרור דחז""ל תקנו לברך על הכרפס וגם על המרור וא""כ המרור אינו נפטר בברכה על הכרפס, והביה""ל מסיים וצ""ע, ותמהו המנחת שלמה (ח""א סי' י""ח אות ו') והשבט הלוי (ח""ט סי' קי""ט) דשאני מרור דבלא""ה מברך עליו על אכילת מרור וא""כ לא הצטריכו לתקן לברך עליו ברכת הנהנין [אכן, רי""י וינברג שליט""א מעורר דבשלמא לפי המ""ב (סי' קע""ז ס""ק ה') דס""ל דצריך לברך על חזרת באמצע הסעודה א""כ צריך הבפה""א של כרפת לפטור המרור אבל לפי מנהגינו דאין מברכין על חזרת באמצע הסעודה א""כ א""צ הבפה""א מכרפס ופשוט שיאכל כזית בכרפס ויברך ברכה אחרונה, וצ""ע]"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול כזית מכרפס?	"הרמב""ם ס""ל דצריך לאכול כזית מכרפס, אבל השיג עליו הגהות מיימוניות כזית זה לא ידעתי מה טיבו דכיון שאין הטיבול אלא כדי שישאלו התינוקות בכל דהו סגי, וכן נקטו רוב ראשונים דא""צ לאכול כזית לכרפס, ואדרבה טוב יותר שלא לאכול כדי לצאת מידי מחלוקת אם צריך ברכה אחרונה (ב""י, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק נ""ב), וה""ה שלא יאכל בריה (מקראי קודש פסח ח""ב סי' מ'), עי' מש""כ לעיל סי' ר""י סע' א'"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מברך בפה""א קודם או אחר הטיבול?"	"המג""א (ס""ק י""ט) הביא ממהרי""ל שיברך עליו קודם הטיבול, והקשה עליו המג""א הרי הברכה אינו קאי על הטיבול אלא על האכילה, ותי' הפמ""ג (א""א ס""ק י""ט) בשם הא""ר דהטיבול הוא חלק מהמצוה והברכה קאי גם על הטיבול {וצ""ב קצת}, להלכה, אע""פ שהמהרי""ל והלבוש (מובא בפמ""ג שם) כתבו שיברך קודם הטיבול, השו""ע והמג""א ס""ל שיברך אחר הטיבול, וכן פסק הכה""ח (ס""ק קי""א)"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך הסיבה לכרפס?	"מסתימת הפוסקים משמע דא""צ הסיבה, וכן נקט הברכ""י (ס""ק י""ד) והבן איש חי (פרשת צו אות ל""ב), אכן הקיצור שו""ע (סי' קי""ט סע' ג') כתב דצריך הסיבה {ולענ""ד הוי כשאר מאכלים שבסעודה דיש ענין לכתחילה להסב וכמ""ש הרמ""א לעיל (סי' תע""ב סע' ז')}"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מצה בוצע ליחץ?	"הסמ""ג ורוקח ס""ל דבוצע העליונה, אבל שאר ראשונים ס""ל דבוצע האמצעית (ב""י)"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה 1) בחלק הקטן 2) בחלק הגדול?	"1) יניחנה בין השלימות כדי שיפגע על השלימה תחילה ואח""כ יפגע בפרוסה, והברכה על אכילת מצה קאי על הפרוסה דהוי לחם עוני דדרכו של עני בפרוסה (טור, מ""ב ס""ק נ""ז - נ""ח), ומש""ה יבצענה ביד ולא בסכין כדרכו של עני (פמ""ג א""א ס""ק כ') 2) יתן [חלק הגדול (מג""א ס""ק כ""א, מ""ב ס""ק נ""ח), וביאר הט""ז (ס""ק ט') מפני שאפיקומן הוא עיקר מצוה, והב""ח ביאר מפני שראוי לאכול ב' כזיתים לאפיקומן משא""כ באכילת מצה סגי בכזית אחד (עי' מחה""ש)] לאחד מן המסובין לשומרה לאפיקומן כדי לקיים בה נמי בפרוסה (טור, מ""ב ס""ק נ""ח), וטוב להניחה במפה [בלי חשש חמץ (מ""ב ס""ק נ""ט), והוא תחת הכרים של הסיבה (ערוה""ש סע' כ')] זכר למשארותם צרורות בשמלותם, ויש נוהגין להניחה על כתפיהם [כרגע (ערוה""ש סע' כ')] זכר ליציאת מצרים (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק נ""ט) [ומשמע מיד, ודלא כשו""ת מהרש""ל (סי' פ""ח) דכתב דנוהגין להניח האפיקומן על כתפיהן אחר הסעודה]"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע מחלקים ומצניעין המצה קודם ההגדה?	"הב""י הביא מכל בו דמחלקין המצה כדי שיאמר עליה הא לחמא עניא, ומצניעין חציה כדי שישאלו התינוקות למה מצניעין המצה הרי עדיין לא אכלנו, ועוד כדי שלא יראה אותה ויאכלנה בשוגג באמצע הסעודה"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מגביה הקערה?	"כתב הטור שמגביה הקערה שיש בה המצות כשאומר הא לחמא עניא {ומשמע דהעיקר הוא להגביה המצות אלא שראוי שהמצות יהיו על הקערה, וכן מבואר מערוה""ש (סע' כ') דיכול להגביה המצות לבדן}"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמגביה הקערה האם צריך להסיר התבשילין ממנה?	"הטור הביא שיש מדקדקין כן כדי שלא יראה שהוא מגביה הבשר ומקדישו, אבל כתב הטור דא""צ לדקדק בזה דדוקא כשהוא אומר פסח שהיו אבותינו אוכלים אמרינן שלא יגביה התבשילים, וכן קיי""ל דא""צ להסר התבשילין (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ס')"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח הא לחמא עניא?	"הדרכ""מ (ס""ק י""ז) הביא מהר""א מפראג שיאמר הא לחמא עניא ואע""פ שלא אכלנו לחם זה ממש מ""מ אשכחן כעין זה בפסוק למען יראו את הלחם אע""פ שלא אכלנו מן זה ממש, ודחה המג""א (ס""ק כ""ד) דהתם לקח צנצנת המן ושפיר מקרי את הלחם אשר האכלתי דנשתייר מזמן ההוא משא""כ המצה בפנינו לא נשתייר משעת יציאת מצרים, ולכן מסיים המג""א דהאומר הא כלחמא או כהא לחמא לא הפסיד, והמ""ב (ס""ק ס""א) הביא דיש אומרים כהא לחמא [אבל לא הביא הנוסח הא כלחמא], והערוה""ש (סע' כ') כתב דהעיקר הוא הא לחמא עניא [אבל אח""כ (סע' כ""א) כתב כהא לחמא עניא]"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הא לחמא עניא?	"1) בקול רם (ח""י ס""ק ל""ב, מ""ב ס""ק ס""א)<br>2) בלשון שמבינים הקטנים והנשים (רמ""א), והב""י (עמ' תק""ו) הביא מכל בו דאף עבדים היינו יהיה בלשון שהם מבינים דזהו התשובה למה נשתנה, והרמ""א הביא מר""י מלונדרי""ש דכל ההגדה יהיה בלשון שהם מבינים, וכן משמע ממ""ב (ס""ק ס""ב) דיבינו כל ההגדה דאף הם חייבות במצוה הגדה (מ""ב ס""ק ס""ד), אמנם כתב הערוה""ש (סע' כ') דעכשיו שנדפסו הגדות בלע""ז הם מבינים ההגדה מעצמן ולא נהגו לבאר להם<br>3) הח""י (ס""ק ל""ג) הביא מספר פסח מעובין (סי' רמ""ט) דצריך לפתוח הפתח כשאומר כל דכפין דאם הפתח סגור איך יבואו, אבל הראב""ן כתב דקאי על בני ביתו ולא על אחרים"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי להמשרתת לנהוג?	"כתב המ""ב (ס""ק ס""ד) דלכתחילה תשב ותשמע לכל ההגדה, ואם צריכה לצאת עכ""פ מחויבת לשמוע קידוש וגם מרבן גמליאל עד סוף מגיד, ונוהגין גם לשמוע לעשר מכות כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב""ה בשביל ישראל "	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עושים אחר הא לחמא עניא?	"כתב הטור שמסלקין הקערה מעל השלחן כדי שישאלו התינוקות [ולא סגי להגביה הקערה בכפו דאין זה היכר כ""כ (ב""י)] וגם ימזוג כוס שני קודם מה נשתנה [כדי שישאלו התינוקות דאין דרכן למזוג ב' כוסות קודם אכילה, והערוה""ש (סע' כ""א) כתב דאין רגילין בשאלה זו], ויאמרו להתינוקות שאינם רשאים לאכול עד שיספרו ביציאת מצרים (מג""א ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק ס""ו), וכתב המ""ב (ס""ק ס""ה) דאם השלחן גדול יסירנה לסוף השלחן ואם הוא קטן יסירנה לגמרי מהשלחן, אכן כתב המג""א (ס""ק כ""ה) דעכשיו אין נוהגין לסלק השלחן דאינו היכר לתינוקות דיודעים שדברים אלו לא ניתנו על השלחן לאכילה, אבל הא""ר השיג על המג""א (שעה""צ ס""ק ע""ח), והערוה""ש (סע' כ""א) כתב דרק מכסין הפת במפה, וכ""כ קובץ הלכות (פכ""ו סע' ל""א), והח""י (ס""ק ל""ג) כתב שיש נוהגין לומר שיסיר הקערה אע""פ שאין מסירין"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח שאר מצות על השלחן?	"כתב המהרי""ל כיון שאומרים לתינוקות שאינם רשאים לאכול קודם שמספרים על יציאת מצרים לא יתן שום מצה על השלחן (מג""א ס""ק כ""ו, מ""ב ס""ק ס""ו)"	סימן תעג סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מוזגין כוס שני?	"אע""פ שמדינא סגי למזוג הכוס קודם אמירת לפיכך וכו' מ""מ מוזגין מיד כדי שישאלו התינוקות למה מוזגין כוס שני ועדיין לא אכלנו (מ""ב ס""ק ס""ז) [ומשמע דליכא דין לומר הגדה על הכוס], ומפני זה ישאל עוד שאלות (מ""ב ס""ק ס""ט)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשטוף את הכוס?	"כתב מהרש""ל (סי' פ""ח) דא""צ לשטוף הכוס שכבר שטפו לקידוש (ח""י ס""ק ל""ד, מ""ב ס""ק ס""ח), ועי' מש""כ לקמן סי' תע""ט סע' א'"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שואל המה נשתנה?	"הבן ישאל מאביו, ואם אין הבן יודע לשאול כתב הטור שהאב ילמד לבנו כיצד לשאול, ואם אין לו בן [תשאל בת, ואם אין לו בת (ערוה""ש סע' כ""א)] אשתו שואלתו, ואם אין לו אשה הוא שואל את עצמו, ואפי' שני תלמידי חכמים שואלים זה את זה (טור, מ""ב ס""ק ע'), ועוד כתב הח""י (ס""ק ל""ה) בשם המהרי""ל שיאמר המה נשתנה בניגון יפה לשבח לשם יתברך"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הנשאל צריך לחזור ולומר המה נשתנה?	"לא, וכדמבואר מגמ' (פסחים קט""ז ע""א) (רמ""א, גר""א ס""ק מ""ב, מ""ב ס""ק ע'), וע""ע בחת""ס שהביא מרמב""ם (חמץ ומצה פ""ח ה""ב) דמשמע דהבעה""ב צריך לומר המה נשתנה"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח מה נשתנה?	"לכו""ע אומרים החילוק דטיבול דכן מפורש בגמ' [ולא יאמר אנו חייבין לטבל דיהא משמע שאנו חייבין לטבל כרפס במי מלח ואין זה אלא כדי שישאלו התינוקות], ולכו""ע בזמן הבית אמרו החילוק דבשר צלי, לגבי השאר חילוקים, הרא""ש והרי""ף גרסי רק החילוק דחמץ ומצה, והטור גרס רק החילוק דמרור ושאר ירקות [ולא יאמר כולו מרור (ערוה""ש סע' כ""א)], והרמב""ם גרס כל החילוקים [חמץ ומצה, מרור ושאר ירקות, וגם החילוק דמסובין]. ולמעשה נוהגין כהרמב""ם אלא שאין אומרים בשר צלי ומבושל."	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אחר המה נשתנה?	"יחזיר הקערה כשמתחיל לומר עבדים היינו כדי שיאמר ההגדה לפני המצות שהם נקראים לחם עוני שעונין עליו דברים (טור), וביאר הערוה""ש (סע' כ""ב) שצריך לומר עבדים היינו בקול ובהתפעלות ובשמחה ובחדוה דזהו עיקר ההגדה לומר שע""פ דין אנחנו משועבדים להקב""ה דזהו הדין ביו""ד (סי' רס""ז) דאם אחד פודה עבד חבירו הוא נעשה עבד לשני וממילא אנחנו עבדים להקב""ה ואינו רשאי לפרוק עול התורה מעל צוארו."	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסב בשעת ההגדה?	"כתב השל""ה שלא יאמר ההגדה בהסיבה אלא באימה ויראה (ח""י ס""ק ל""ה, מ""ב ס""ק ע""א), וכן בברך (טור לקמן סי' תפ""ו, שו""ע לעיל סי' קפ""ג סע' ט'), וכן בהלל (גר""ז סע' מ""ח)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגר?	"אף גר יכול לומר עבדים היינו וכל סדר ההגדה (שע""ת ס""ק כ""ז)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים והיא שעמדה?	"יאחז הכוס בידו ויכסה את המצות {כדי שלא יראו בושתו} עד מצילנו מידם (של""ה, מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק ע""ג), וביאר הערוה""ש (סע' כ""ג) דכל מקום שמזכירין הישועה נוטלים כוס כענין כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ועוד יש ענין עמוק דאלקים גימטריא 86, וכן הטבע, דכל טבע הוא בהשגחת ה' יתברך, ועל כן נוטלים הכוס דג""כ גימטריא 86."	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים נוהגין לזרוק יין מהכוס?	"נוהגין לזרוק יין ט""ז פעמים מהכוס [דם ואש ותמרות עשן, י' מכות, דצ""ך עד""ש באח""ב], וכתב הראבי""ה שהוא כנגד הט""ז פנים של הד' חיות, ועוד ביאר הדרכ""מ (ס""ק י""ח) דמרומז לחרבו של הקב""ה שנקרא יוה""ך והוא מלאך הממונה על הנקמה [והיינו ט""ז הך והכה (מחה""ש), וע""ע בחת""ס], ויש עוד טעם מהגדות לפני מאה שנים באמעריקא כדי להשתתף בצערן של המצריים וכמ""ש במדרש דאומרים חצי הלל מפני מעשי ידי טבועים בים ואתם אומרים שירה"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד זורקין היין?	"הגהות מנהגים כתב שיזרוק בזרת, והדרכ""מ (ס""ק י""ח) חולק עליו וס""ל שיזרוק באצבע דכתיב אצבע אלקים היא, אכן המג""א (ס""ק כ""ח) הביא מפרקי דר""א (פמ""ח) דאצבע אלקים היא קאי על הקמיצה וא""כ יש לזרוק בקמיצה, והמ""ב (ס""ק ע""ד) הכריע שיזרוק באצבע. והשעה""צ (ס""ק פ""א) הביא דיש סוברים דלכתילה יש לשפוך היין ולא יזרוק באצבע, וכתב דאיסטניס בודאי יכול לסמוך על שיטה זו (עי' ח""י ס""ק ל""ז), והערוה""ש (סע' כ""ד) כתב בכל מנהגים אלו דעבדי כמר עביד ודעביד כמר עביד"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לחזור ולמלא הכוס אח""כ?"	"מסתימת הפוסקים משמע לא, אבל הכה""ח (ס""ק קס""ה) כתב ע""פ סוד יש להוסיף עוד יין [ע""ש דהביא מנהג לשפוך כל הכוס], ונראה פשוט דאם ניכר חסרונו צריך למלאותו משום כוס מלא"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הג' דברים של רבן גמליאל?	"יגביה הפרוסה [שהיא לחם עוני, דלא כמהרי""ל דס""ל שיגביה השלימה (דרכ""מ ס""ק י""ט)] להראותה למסובין כדי שתחבב המצוה עליהם, וכן במרור, אבל בפסח לא יגביה הזרוע דנראה כאילו מקדישו אלא יסתכל בה (טור, מג""א ס""ק כ""ז, ח""י ס""ק ל""ו, מ""ב ס""ק ע""ב) {ונראה דה""ה שלא יצביע להפסח דה""נ נראה כמקדישו}"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אמירת רבן גמליאל לעיכובא?	"כתב הר""ן דהוי רק למצוה מן המובחר ואינו לעיכובא (דרכ""מ ס""ק י""ט)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה כשמתחיל לומר לפיכך?	"יגביה הכוס כדי שיאמר שירה על היין (טור, מ""ב ס""ק ע""ז), וגם יכסה המצות כדי שלא יראה פת בושתו (אגור, ב""י, מג""א ס""ק ל', מ""ב ס""ק ע""ח), אמנם כתב הערוה""ש (סע' כ""ג) דנוהגין להניח הכוס להלל ואח""כ חוזרים ונוטלים אותה להברכה, אולם פשטות המחבר משמע שאוחזים את הכוס בשעת הלל ג""כ"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ונאמר בחול""ם או בסגו""ל?"	"המג""א (ס""ק כ""ז) והט""ז (ס""ק ט') כתבו שיאמר ונאמר בסגו""ל דקאי על גאולת מצרים שעברה, וכתב השל""ה דלפי""ז רק יאמר ונאמר לפניו שירה חדשה [בלי הללוקה] דקאי על אז ישיר (מחה""ש), אבל המג""א מיישב הנוסח הללוקה דקאי כמ""ד דאמרו הלל על הים, וכן כתב המ""ב (ס""ק ע""א) דיאמר ונאמר בסגו""ל וסותם לומר שירה חדשה הללוקה, וכן נקט הערוה""ש (סע' כ""ה)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על הלל שאומרים בהגדה?	"הטור הביא מחלוקת גדולה בזה, הריצב""א ומהר""ם מרוטנבארג ועוד גאונים ס""ל שיברך על הלל שתי פעמים, אחד קודם האכילה ואחד אחר האכילה, אבל הרי""ץ גיאות וראבי""ה והרא""ש כתבו דאין לברך כלל על הלל לפי שחולקים אותו לשנים האיך יברכו כיון שפוסקים באמצע, וכן נוהגין שאין לברך על הלל ליל הסדר [ואח""כ הביא הטור מנהג שיאמר הלל בציבור בביהכ""נ בברכה כדי שלא יצטרכו לברך עליו בשעת ההגדה,עי' לקמן ס""ס תפ""ז], ולמעשה אין מברכין על עליו (ב""י)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע יושבים באמירת הלל בהגדה?	"הב""י לעיל (ס""ס תכ""ב) הביא ג' טעמים, א' אין מטריחין עליו לעמוד ב' פעמים, ב' כיון שכוסו בידו שמא תטרוף דעתו, ג' דרך חירות "	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע חולקים את הלל?	"ביאר הפמ""ג לקמן (סי' תפ""ו א""א ס""ק א') בשם הלבוש דחצי הראשון מדבר על גאולת מצרים, וחצי השני מדבר על שאר גאולות וגאולה העתיד"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים מן הזבחים ומן הפסחים 1) ברוב שנים 2) כשחל פסח במוצאי שבת?	"1) אומרים מן הזבחים ומן הפסחים שבתחילה צריך להקדים החגיגה כדי שיאכלנה על השובע (טור, מ""ב ס""ק ע""ב) 2) כתב הט""ז (ס""ק ט') בשם מהר""י ווייל כיון שאין חגיגה נקרבת בשבת יאמר מן הפסחים ומן הזבחים, וכ""כ המג""א (ס""ק ל'), אבל השע""ת (ס""ק כ""ז) הביא מכנסת יחזקאל שלא ישנה הנוסח שאנו מתפללין שנזכר לשנה הבאה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים ואפי' אם לפי קביעות הלוח יחול במוצאי שבת לשנה הבאה אין בכך כלום שאז יקדש ע""פ הראיה, ושעה""צ (ס""ק פ') אינו מכריע ביניהם, אבל הח""י (ס""ק מ') כתב דהכרעת האחרונים כמהר""י ווייל, וכן נקט הערוה""ש (סע' כ""ה)"	סימן תעג סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הנוסח בסוף הברכה?	"אומרים ונודה לך שיר חדש ולא שירה חדשה דקאי על הגאולה העתידה והוא לשון זכר שאין אחריה צער (תוס' פסחים קט""ז ע""ב, טור)"	סימן תעג סעיף ז		
